דוא"ל / נייד / טלפון:
סיסמה:
זכור אותי שכחתי סיסמה
 

מי אנחנו >>  סיפורי מקום >>  סיפורו של חגי ברון
 

בית קרפ – מאת חגי ברון

באמצע שנות ה60 של המאה הקודמת היה "בית קרפ" נקודת ציון מאוד מרכזית וחשובה במרקם החיים של קיבוץ אשדות יעקב איחוד. זאת, בתקופה של "טרום" הטלוויזיה (את זה היה רק באמריקה ואירופה), ולפני "בית גבריאל" עם הסרטים ו"מול כנרת" עם מקומות הבילוי בו.

ב"בית קרפ" היה אולם הקולנוע של הקבוץ וכן ה"מועדון לחבר" המאוד פופלרי באותה תקופה.

אולם הקולנוע:
עם מושבי העץ החורקים והיונים המעופפות בתקרה הגבוהה, ריכז אליו כל יום רביעי את חברי וחברות הקיבוץ ל"סרט השבועי" ולא חשוב היה איזה סרט מוקרן באותו שבוע כיוון שלחבר הקיבוץ לא הייתה יכולת בחירה מהו הסרט המוצא חן העיניו.

שני אנשים חשובים היו מחוברים אל הקולנוע והם:
א. צבי גולדברג ז"ל (אביהם של איציק גל ועמוס גל), שהיה המסריט הקבוע בעזרת בניו המסורים והוא גם זה שהזמין את הסרטים מתל-אביב שהיו מגיעים בתוך קופסאות פח גדולות וכבודות.
ב. אליהו כהן ז"ל – שהיה אחראי על נקיון אולם הקולנוע והבמה הגדולה. שיא הפעילות של אליהו בבית קרפ היה שימון במת העץ הגדול בשמן מיוחד אחת לחצי שנה – מבצע שכל הקיבוץ היה יודע עליו, זאת בעקבות הריח החריף של השמן, אשר היה נישא בחלל אולם הקולנוע לפחות שבועיים מזמן ה"מריחה".

המועדון לחבר:
מוסד אשר פעל כל ערב! 6 ימים בשבוע (שישי בערב – חופש) משעה שמונה בערב ועד חצות וריכז אליו רבים וטובים מחברי הקיבוץ באדיקות – יום יום. במועדון היה ניתן לקרוא עיתונים ושבועונים אחרים ושונים מעתון ה"דבר" שהיה מחולק לחברים (עיתון אחד לשתי משפחות) ואשר הביא את "דבר המפלגה" לחברינו.

ברפרטואר של עיתוני המועדון היו לדוגמא עיתון "לאישה" או "הארץ" ואפילו "העולם הזה" השערורייתי של אותם ימים.
כמו כן היו במועדון שחקי שולחן למיניהם ואפילו קלפים אמיתיים! שאפשר היה לשחק אתם רמי, פוקר ואפילו ברידג'!

היו קבוצות קבועות של שחקנים ומבקרים שמצאו מפלט במועדון, מן האישה או מין הועדות למיניהן שהיו רבות לאין ספור באותם ימים.
במועדון ניתן היה לשתות גם תה/קפה עם עוגיות והכל על חשבון הקיבוץ!!! וכמה שרצית – ממש הסוציאליזם בהתגשמותו!

מפעילת המועדות הייתה נעמי כץ ז"ל (אמם של אסתר שמרון וניצה כהן). ואחריה לקחה את שרביט הניהול בת זוגו של בנימין ברומיל ז"ל (אבא של הדס קיים וסבא של אופיר קיים).
מתי היה "שווה" לבקר במועדון? בעיקר בתחילת החודש שאז היה מביאים עוגיות "מובחרות" כגון עוגיות סנדוויץ עם קרם ולא סתם "פתי בר" ישבים של סוף החודש.

בקיצור – "עולם שנעלם" ורק הזיכרונות נותרו עם טעם של פעם וסיפורים עם "פלפל".

חגי ברון- סתם שחקן של "רמי קוב" וחבר בשולחן המרכזי.


[חזרה לראש העמוד] [הדפס]




|מפת אתר| תנאי שימוש | מדיניות פרטיות |
הצהרת נגישות




אתר לקיבוץמופעל במערכת קהילהנט רשת חברתית תפעולית לארגונים, אגודות, קיבוצים וישובים
כל הזכויות שמורות לקהילה-נט פתרונות תוכנה בע"מ 2003-2024 (c)
מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות