היו זמנים

תחת הסיסמה 'אשדותים קדימה אשדותים' קם לפני תשעים שנה אחד הקיבוצים המפוארים בארץ והשיירה שיצאה לדרכה ב- 1924, על גדת ירדן שוממה וצחיחה, ממשיכה, על אף משברים שבדרך, לנוע בראש זקוף ובלב פועם אל קידמת שנות האלפיים. אשדות איחוד 2014 היא חוליה נוספת בשרשרת שחוברה לה יחדיו לפני 90 שנה, אלא שהיום היא מנוסה, מפוכחת ודינאמית. אולי לא כך רצו חלוציה של אשדות לראות את יציר כפיהם, אבל כוחה של קהילה, הוא ביכולתה להשתנות ולהתאים עצמה למציאות משתנה.

בראשית

· הבשקירים יוצאים מדי בוקר לעבד את אדמות ג'יסר ולחלוב את הפרות, ובין לבין מקימים את הצריפים הראשונים; אלא שכאן מתרחש המשבר הראשון

· מהרשק, אחד מראשי קבוצת אחדות, נשלח לתור את המקום וחוזר נלהב אל חבריו. בשלהי 1924 מגיעה לגשר משאית עמוסה לעייפה ועליה 35 מאנשי קבוצת: בין הבשקירים ניטש ויכוח עז האם ללכת לדגם של קיבוץ או מושב, ומאחר ולא מושגת פשרה, עוזב חלק גדול מהאנשים את הנקודה ויוצא להקים את באר טוביה. בגשר נותרים מספר שומרים כדי להבטיח שהישוב לא ייתפס בידי זרים, ובהם קלמן ש"ץ ורעייתו מאשה שהגיעו לבקר חבר מהגדוד ונשבו בקסם המקום. קלמן פונה ליוסף ברץ מדגניה והשנים חוברים יחדיו כדי לאתר קבוצות פועלים חלופית שתיישב את המקום הנטוש. בבואם לשכונת בית הכרם בירושלים פוגשים השנים קבוצת פועלי בניין קואופרטיבית, 'אחדות' שמה, שאנשיה עסוקים בקדחתנות בבניית שכונות מגורים בת"א ובירושלים ומציעים להם להצטרף לגשר.

· בשנת 1927 מגיעה לגשר תגבורת נוספת בדמותה של 'פלוגת ג'ידרו' שמורכבת מפולנים בני העלייה הרביעית וכן חלק מפלוגת 'עין טבעון'  אשר חוברים לרוטנברג למדידת זרימות המים בירדן ובכנרת כהכנה להקמת מפעל החשמל ההידרואלקטרי בנהריים. בין ראשי הקבוצה החדשה גם מאיר זקצר, שהתבלט בכושר מנהיגותו, ומתמנה למזכיר. הצטרפותן של הקבוצות הנוספות מביאה את היישוב בגשר ל-120 נפשות.

· למרות הגידול הדמוגרפי, עתידו של הישוב לוטה בערפל (לאור מעמדן הבלתי ברור של הקרקעות) וקבוצת אנשי גשר מתחילה לפזול לעבר אדמות הכפר הנטוש דלהמיה, ואלה נמסרות להם בסופו של דבר על ידי פיק"א. בשנות השלושים מתחילים אנשי גשר לעבד את שדות דלהמיה, כאשר בלילה נשארת במקום קבוצת שומרים, לסכל נסיונות חבלה והתנכלות.

· באותן שנים מצטרפת לגשר קבוצה של עולים חדשים מגרמניה (הייקים) שמביאה עימה תנופה רבתי ומאיצה את בנייתה של דלהמיה. קבוצת בניין בראשות שלמה בוכרד מתחילה בהקמת מבני הקבע של הישוב, כאשר הראשון בהם היא רפת א' ממערב לסילו. בשל החשש מתגובת הבריטים והערבים, נעשות רוב עבודות הבניה בשעות הלילה, בסגנון 'חומה ומגדל'.

· בשנת 1932 יודעת אשדות-גשר טרגדיה קשה כאשר שלושה מחבריה נהרגים בהתהפכות משאית בכרמל. שמם ניתן לשלושה בנים שנולדים כעבור זמן קצר.

· עם סיום השלב הראשון של הבניה, עוברים אנשי גשר בהדרגה לנקודת החדשה שמקבלת את השם אשדות יעקב: "אשדות" - על-שום מפלי הירמוך הזורם בסמוך; "יעקב" על שמושל גואל הקרקעות יעקב (ג'יימס) דה רוטשילד. מי שמתכבד בהנחת אבן הפינה לקיבוץ החדש הוא מהנדס בשם יעקב רטנר (דורי)- לימים לרמטכ"ל הראשון של צה"ל. בוכרד ואנשיו לא נחים, ובד בבד עם האזור המשקי, עוסקים בהקמת מבני המגורים- שלושה מבנים דו-קומתיים ועוד מספר מבנים צמודי קרקע המסודרים בצורת חית. בה בעת הולך ונשלם בית הילדים הראשון (בניין המתפרות עד לא מזמן) בית התרבות, מגדל המים ומבנים נוספים.

· המעבר מגשר לאשדות מקבל תאוצה בעקבות מתקפה משולבת של ערבים על גשר, בליל ירח של 1936 שנהדפת בזכות תושייתם של המתיישבים. בראשותם של דוידקה נמרי ושלמה בוכרד, ובסיוע ילדי 'הנוער הגרמני' מוקם האקוודוקט, באמצעותו מועברים מי הירמוך להשקיית שדות המשק (250 דונם). מי השתיה מועברים לבתים באמצעות מגדל המים הוותיק (הבריכה) שעומד על תילו עד היום.

1936-41

· באשדות מוקמת תשתית חקלאית מפוארת: ניטעים שטחי בננות, גן ירק וכרם ולאורך האקוודוקט נשתלים עצי פרי נדירים. אל ענפי בעלי החיים מצטרף דיר הצאן אשדות מקבלת לחזקתה אדמות ממזרח לירמוך באזור נהריים, שנרכש עבור מפעל החשמל של רוטנברג.

· יעקב שור, בעזרתו הנדיבה של יעקב עולמי, איש 'תל אור', שוקדים על גינונה של הנקודה החדשה הכוללת שדרות עצי פיקוס, מרחבי דשא וערוגות פרחים. אשדות היה בין הראשונים שיצר הפרדה פיזית בין אזור המשקי לבין בתי המגורים כאשר כביש גישה מפריד ביניהם.

· לאחר דיונים קדחתניים מחליטים על הקמת מפעל לשימורים ומיצים עבור הצבא הבריטי.

· מסתיים מחזור ראשון של בית הספר.

· בעקבות החשש ממלחמה מוכרזת האפלה ונבנים מקלטים. חברים מתגייסים לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה.

1942-48

· מספר המגוייסים הולך וגדל.

· מגיעים ילדי טהרן

· תנובת הפרות מגיעה ל-2000 ליטר ביום

· בני משק ראשונים מתקבלים לחברות בארוע חגיגי.

· אוכלוסיית המשק בשנת 46 עומדת על קרוב כ-1000 נפש: 608 בוגרים ועוד -394 ילדים.

· מלחמת העולם מסתימת ובאשדות נערכים לקליטת שארית הפליטה.

· המגוייסים שבים מחזיתות אירופה ומשתלבים בחיי המשק.

· ביוני 46 מתרחשת 'השבת השחורה בעקבותיה נתפס נשק ומספר חברים נעצרים בידי הבריטים ונכלאים ברפיח

· עם פרוץ מלחמת השחרור מגוייסות מכוניות מקומיות לטובת השיירות לירושלים אחת מהן נשרפת בדרכה לבירה.

· משטרת צמח נכבשת בידי הערבים. אשדות מופגזת. הילדים והנשים מתפנים לחיפה ויגור כולל הפרות. מובאים לקבורה מספר חללים ובהם יצחק לייבוביץ שנפל על הגנת צמח.

הפילוג והשלכותיו

· ראשית שנות החמישים מסמל את אחד האירועים הטראומתיים בתולדותיה של אשדות- הפילוג. בשל מחלוקת אידאולוגית-פוליטית שלא ניתנת לגישור, פורשים אנשי מפ"ם (בתיווך התנועה) מקיבוץ האם ומקימים מצפון לו קיבוץ חדש אשדות יעקב מאוחד. אנשי מפא"י מצטרפים לאחדות הקבוצות והקיבוצים. ב-58 הופכת ההפרדה לעובדה מוגמרת כאשר אנשי המאוחד עוברים לדירות הקבע מצפון לישוב הישן.

                                                                                    · ב-1960 נחנך בית תרבות מודרני הנושא את שמו של זאב קרפ. כעבור שנה נחנך המועדון לחבר.

· ב-63 מתחדשת תנופת הקליטה עם הגעתן ארצה של שתי משפחות מארגנטינה.

· גן הירק הופך למעסיק הגדול במשק. הגיוסים לקטיף החצילים מאחד בין גדולים לקטנים.

 67-64
 מסממני התקופה: עבודה עצמית בקטיף חצילים- לאחר שעות העבודה ניתן לראות עשרות חברים רכונים  על השורות וקוטפים מן הסגול העוקצני; נורֵית אבן פינה למכון חליבה חדש לפרות; משב רוח רענן: אשדות  מחליטה לרכוש 40 מזגנים למשפחות חבריה המבוגרים; יחי העבודה העצמית: מחליטים על פיטורי  העובדים השכירים בבננות בתאום עם ההסתדרות; הכנות לקראת מלחמת ששת הימים שלאחריה קוברת  אשדות שנים מבניה: יוחאי קורן ובארי אורן ז"ל.

68- 70
מלחמת ההתשה שהתפרסה על פני שנתיים וחצי, הופכת את אשדות ליעד קבוע של ארגוני החבלה, והמשק נתון בשגרה בלתי פוסקת של הפגזות ומיקושים. בצהרי יום 8.2.68 עולה עגלת בננות על מוקש בשדות המשק וכתוצאה מהפיצוץ מקפחים את חייהם שלושה חברים - חנן לרנר, יהודה חלק ואברהם מוצרי, ומתנדב מחו"ל- גרהרד קלר. כעבור כחודש מקפח את חייו חגי ענבי בשדות דושן כאשר עגלה עליה נסע, עולה על מוקש. הפגזות תכופות ניתכות על המשק שרבים מבתיו סופגים פגיעות ישירות. הילדים מבלים שעות רבות במקלטים. כתוצאה מהמיקושים מחליט צה"ל על סלילת דרכי העפר החקלאיות; רה"מ גולדה מאיר עם אלוף פיקוד צפון דוד אלעזר עורכים ביקור באשדות בעקבותיו מתקבלת החלטה על בניית חדרי ביטחון; ביוני 70 נופל חלל שישי כתוצאה ממיקוש- אלי עודד, שעלה לסייע לקיבוץ מבוא חמה; בשלהי 68 מונחת אבן פינה לחדר אוכל חדש בנוכחות החבר אברהם הרצפלד.

73-71
'לוג מוצרי פלסטיק' מכניס את אשדות לעידן התעשייה וקובע את משכנו במקום בו היה קודם מפעל השימורים 'אשד'; אחרי שנתיים של שקט יחסי בגבולות פורצת מלחמת יום כיפור במהלכה מגויסים רוב חברי המשק. בננו יעקב ברקאי ז"ל נופל בקרבות סואץ; מהפך בחקלאות- מעבר הדרגתי להשקיה במערכות סגורות במקום הצפה.

74- 76
החלטה היסטורית על איחוד בתי הספר היסודיים האשדותים שהופרדו בזמן הפילוג; הקידמה בפתח- מחליטים על רכישת מקלטי טלוויזיה לכלל החברים; יובל החמישים לאשדות עומד בסימן חציית קו 600 הנפש. מתקיים ערב בנוכחות שר הביטחון שמעון פרס והאלוף דן שומרון לציון מבצע אנטבה, עליו פיקד. חסל סדר השכּבות- אשדות מחליטה על מעבר הדרגתי ללינה משפחתית; מוקמת ועדה לטיפול בחברים קשישים והקמת חדרי חולים עבורם.

80-77
נרכשות אשקוביות עבור חברת הילדים; מהפך בבננות- עוברים לשיטת שינוע בפסים; מדרום לרפת מוקם מרכז מזון חדשני; מסתיימת בנייתו של לול מבוקר גדול; נחנך מגרש טניס מודרני סמוך לבריכת השחייה; מועדון הזמר של שרהל'ה שרון מקבץ אליו מאות מבני העמק למפגשים דו-שבועיים; נחנך מפעל המים בסירין; משפצים את המאפייה הוותיקה ומספחים אותה למתחם הכל-בו; סממני התבגרות- נקנים מספר תלת-אופנים עבור חברינו הוותיקים ונקבעת מטפלת קשישים.

83-81
המועדון לחבר זוכה לטלוויזיה צבעונית; לרגל מחלת הפה והטלפיים מוכרז פסח כ'ערב סגור'; מבנה חדר העיון הופך לתעסוקה מוגנת עבור וותיקינו; נפתחת מרכולית חדשה; מסתיים שלב א' בהנחת תשתיות הטלפונים לבתי החברים. ילדי קיבוץ גשר מצטרפים לבית החינוך; החלטה תקדימית- רישיונות נהיגה לי"ב ימומנו מכספי גיוסים; נפרשת רשת וידאו מעל מגדל המים; אשדות חוצה את מחסום 700 הנפש;

88-84
אותות משבר כלכלי ניכרים על המשק, ונשמעת קריאה אל הציבור לנהוג בחיסכון ובאחריות; חקלאות אשדות נפרדת בצער מענף הכרם שהיה חלק מנופה בשלושים השנים האחרונות ; המקלחת הציבורית- אחת מאושיות הקיבוץ הבראשיתי, נכחדת מהנוף, ותחת הריסותיה מוקמת מכבסה חדשה. נחנך 'בית אחדות' שישמש מעון מוגן למייסדיה של אשדות; שביל אופנים נמתח בין אשדות לאפיקים. מהפך סופגני- את מקומם של חיתולי הבד הוותיקים, יתפסו מעתה טיטולים חד-פעמיים; כביסת חיילים בהתנדבות- למען בנינו ובנותינו המשרתים בצה"ל.

90-89
אשדות מחליטה בצעד 'חסר תקדים' להימנע מהתקנת מזוזות בחדר האוכל והדבר גורר תגובות חריפות בעיתונות החרדית; הקיבוץ מציין 65 שנים להיווסדו בשורת אירועים ובראשם ההצגה 'מעלה קרחות' ויום הגבר האשדותי; נעקרת חלקת האשכוליות הוותיקה שממערב למשק; אחרי שנים ארוכות מוקם באשדות ענף חקלאי חדש- גידול יענים; בתום סחבת ארוכת שנים, מוקמת בבית הקברות אנדרטה לחללי השואה; ההצעה לבטל את ארוחת הבוקר נדחית ברוב דחוק; מתבטל סבסוד הסיגריות- מעתה ישלמו המעשנים מחיר מלא, תרתי משמע.

92-91
קץ עידן המשרתים- עוברים להגשה עצמית בחדר האוכל; מלחמת המפרץ מרחפת מעלינו; תם עידן הסרטים בבית קרפ, ומעתה נודד החיזיון לבית דוידקה במאוחד; ההאנגר הוותיק 'אווירון' מנושל מנכסיו ועובר לידי מוזיאון חיל האוויר; 'רכב אשדות' מקבל הסמכה מאת חברת 'צמפיון' לתיקונים ומכירה של רכבי פולקסווגן ואוודי; צי הרכב של אשדות משתדרג וזוכה לעדנה; חורף 91/2 מביא עלינו מראות נדירים של שלג, וגשמי עוז ממלאים את הכנרת לרום המרבי; 'השכונה הפולנית' ו'בית הלורדים' מופלים ארצה, לטובת שכונות מגורים חדישות שיקומו תחתיהם;

95-93
טיול בלתי נשכח למחוזותיה של תורכיה מאחד את האשדותים ויוצר דינמיקה מיוחדת; אשדות חוגגת 70 במגוון אירועים שהייחודי שבהם הוא מופע לייזרים מהדהד בהפקתו של שושו; איציק גל הוא האחרון בחוליית סדרני העבודה של אשדות- והתפקיד ההיסטורי, שנראה שלא ניתן לנהל מערכת קיבוצית בלעדיו- מתבטל; לאור עיכובים בהחלת השינוי המוצע (הפרטת הקיבוץ) מחליטות מספר משפחות מרכזיות לעזוב את המשק; אשדות קולטת מחזור ראשון של נעל"ה- נוער רוסי עולה ללא הורים; פרו ורבו- אחרי שנים רבות של שפל, נשבר ב-95 שיא הילודה ועומד על 13 ילודים, בהם שלישית בנים. לוג זוכה בתג 'כוכב הזהב' עבור סט של מוצרי אמבט למלונות 'דן'; מוקמת יחידה לטיפול במשאב האנושי;

97-96
'דיסקו אשדות' הממוקם על בימת בית קרפ, הופך למועדון המוביל בעמק הירדן, בזכות צעירי אשדות שמתפעלים אותו; סממן לקיבוץ המשתנה- קורס מנהלים ראשון נפתח באשדות; מהפך סלולארי- כניסה של מכשירים ראשונים, מסמלת את בוא האביב התקשורתי; עידן ההפרטה עולה מדרגה- דיונים קדחתניים על עתידה של אשדות לאור השינויים הצפויים בקיבוץ; 'מסמך העקרונות' מאושר בהצבעה שניה ואשדות יוצאת לדרך חדשה;

99-98
זוסיה פלדמן הקשיש אך הנמרץ, הופך את נגרית אשדות הוותיקה לעסק כלכלי; גידול חקלאי חדש על המדף- עכובית הגלגל, בכיכובו של מיכאל; 'לוג' כמעט נמכרת ל'קניאל', שחוזר בו ברגע האחרון; בכניסה למשק מוקמת מסעדת 'צל תמר' בבעלותם של שנים מבני אשדות; תם תפקידה של חנות ההלבשה הוותיקה שנסגרת סופית; מגרש הכדורסל הפתוח מתקרה והופך לסככת כדורסל עבור חברי הקיבוץ ובית הספר 'מול גלעד'; ענף השכרת הדירות צובר תאוצה ומתרחב לכל חלקי המשק; תם עידן השיבוצים- אשדות מחליטה על תגמול עבור עבודת שבת וממריצה את חבריה לקחת פרנסה נוספת;

2000

מילניום חדש יוצא לדרך במצהלות ענק בדיסקו המקומי; בית הספר הראשון של אשדות המכונה גם 'המבנה האלכסוני' נעקר מעל אדמתו ומושב לבורא; ענף הבננות חוצה לראשונה בתולדותיו את גבול 2000 הטון; אשדות מחליטה על חידוש תנופת הקליטה ומנסה בפעם המי יודע כמה למצוא נוסחה להחזרת בניה; המרפאות האשדותיות מתאחדות; מוקמת מנהלת בריאות ורווחה;